דיגיי לאירועים של חברות וארגונים
ערב חברה מתחיל לעיתים קרובות בצורה זהירה. העובדים מגיעים בקבוצות קטנות, מחפשים את הצוות שלהם, מחזיקים כוס ביד ומשוחחים על העבודה. חלק מהם מכירים זה את זה רק מהמסך, וחלק פוגשים לראשונה את בני הזוג של עמיתים. המוזיקה ברקע יכולה להקל על המפגש הזה או להקשות עליו, ואם היא חזקה מדי כבר בתחילת הערב, האורחים פשוט יעמדו קרוב יותר ויצעקו. מי שמחפש דיגיי לאירועים עבור מסיבת עובדים, ערב לקוחות או אירוע סוף שנה צריך לחשוב קודם כל על הדרך שבה אנשים שאינם חברים קרובים מתחממים לאט לאורך הערב.
אירוע חברה שונה מאירוע משפחתי גם במטרה שלו. ההנהלה רוצה לחזק את הקשר בין העובדים, להודות על שנה של עבודה או להציג משהו חדש ללקוחות. המוזיקה אינה המטרה עצמה, אבל היא משפיעה על האווירה שבה כל זה קורה. לכן ההחלטה על תקליטן כדאי שתתקבל יחד עם ההחלטות על התוכן, על לוח הזמנים ועל המקום, ולא כפריט אחרון ברשימת הספקים.
שאלה ראשונה שכדאי לענות עליה היא מה תפקיד המוזיקה בערב הספציפי הזה. האם היא אמורה למלא רחבה במשך שעתיים, ללוות ארוחה וקבלת פנים או לשמש בעיקר רקע לשיחות נטוורקינג. התשובה משפיעה על סוג התקליטן, על כמות הציוד ועל לוח הזמנים. מנהלת אירועים שמגיעה לשיחה הראשונה עם תשובה ברורה תקבל הצעה מדויקת יותר, וגם תוכל להשוות בין הצעות שונות על בסיס אותן הנחות.
דיגיי לאירועים בארגון - במה הוא שונה מתקליטן לחתונה?
בחתונה הקהל מגיע כדי לשמוח עם הזוג, ורוב האורחים מוכנים לרקוד כבר בשלב מוקדם. באירוע חברה המצב מורכב יותר. יש עובדים שמחכים לרחבה, ויש כאלה שמעדיפים לשבת ולדבר, ולא נעים להם לרקוד מול המנהל הישיר שלהם. תקליטן שעובד עם קהל ארגוני מבין שהרחבה מתמלאת בהדרגה, ושלפעמים צריך לתת לה זמן. הוא לא ינסה לגרור אנשים בכוח, אלא יחכה לקבוצה הראשונה שתקום ויבנה ממנה.
ההבדל השני נוגע לגיוון הקהל. בחברה גדולה יש עובדים בני עשרים ועובדים בני שישים, אנשים מרקעים שונים ולעיתים גם עובדים שאינם דוברי עברית. אין סגנון אחד שמתאים לכולם, ולכן עדיף לשאול את התקליטן איך הוא בונה ערב לקהל מגוון כזה. כדאי גם לספר לו על התרבות הארגונית. בחברת הייטק צעירה הערב יכול להיראות אחרת לגמרי מאשר במשרד עורכי דין ותיק או בארגון ציבורי.
ההבדל השלישי הוא המבנה של הערב. באירוע עסקי יש בדרך כלל חלק רשמי, עם דברי מנכ"ל, הצגת תוצאות, חלוקת הוקרות או השקה של מוצר. התקליטן צריך להשתלב בחלק הזה בצורה מדויקת, לפנות את הבמה בזמן ולחזור לנגן כשהחלק הרשמי מסתיים. מוזיקה שממשיכה להתנגן כשהמנכ"ל כבר עומד ליד המיקרופון, או שקט ארוך מדי בין הנאום לבין הריקודים, נראים לא מקצועיים ומורגשים מיד.
איך משלבים את המוזיקה עם החלק הרשמי של הערב?
כדאי להתחיל מלוח זמנים כתוב שעובר לכל הספקים. בלוח הזה מופיעה שעת פתיחת הדלתות, שעת תחילת החלק הרשמי, הסדר של הדוברים, זמן ההגשה של הארוחה ושעת פתיחת הרחבה. התקליטן צריך לדעת לא רק את השעות אלא גם את השמות, כדי שיוכל לנגן קטע קצר כשכל זוכה בהוקרה עולה לבמה. רגעים כאלה נמשכים שניות ספורות, אבל הם משנים את התחושה של המשתתפים ומעניקים לחלק הרשמי קצב.
לעיתים קרובות החלק הרשמי מתארך. הנאום לוקח יותר זמן מהמתוכנן, דובר נוסף מצטרף ברגע האחרון או שמתעוררת תקלה בהקרנה. חשוב לסכם מראש מי מעדכן את התקליטן על שינויים כאלה, ומה עושים אם הערב מתעכב בחצי שעה. אולי מקצרים את הסט הראשון, אולי דוחים את שעת הסיום אם המקום מאפשר. החלטה שמתקבלת בשקט, בין מנהל האירוע לתקליטן, עדיפה על אלתור מול כל העובדים.
גם ההגברה של החלק הרשמי חשובה. הדוברים צריכים מיקרופון שעובד היטב, ובאירועים רבים נדרש גם מיקרופון אלחוטי לשאלות מהקהל או לשיחה על הבמה. אם מוקרנת מצגת עם סרטון, צריך לוודא שהסאונד שלה עובר דרך המערכת ולא דרך הרמקול הקטן של המחשב. כדאי לברר אם האחריות על כל אלה היא של התקליטן, של המקום או של ספק אחר, ולקיים בדיקה משותפת לפני שהאורחים מגיעים.
כדאי לחשוב גם על מעבר ההגשה. ברוב אירועי החברה הארוחה מוגשת אחרי החלק הרשמי או במהלכו, והמלצרים צריכים לעבור בין השולחנות. בשלב הזה המוזיקה אמורה להיות נוכחת אבל לא דומיננטית, כך שהאורחים יוכלו לדבר עם היושבים לידם. רק כשרוב המנות פונו, והצוות של המקום מסמן שהשירות הסתיים, מגיע הזמן להעלות את הקצב. תיאום פשוט בין התקליטן לבין מנהל המשמרת של המקום מונע פתיחה מוקדמת מדי של הרחבה.
מסיבת עובדים, ערב לקוחות ואירוע השקה אינם אותו דבר
במסיבת עובדים המטרה היא שהאנשים ייהנו, ולכן רחבה פעילה היא סימן להצלחה. המוזיקה יכולה להיות קצבית יחסית, והתקליטן יכול לעבור בין סגנונות לפי התגובות. בערב לקוחות המצב שונה. האורחים הגיעו כדי לפגוש את החברה, לשמוע על השירותים שלה ולנהל שיחות עסקיות. כאן תפקיד המוזיקה הוא ליצור אווירה נעימה בלי להפריע לשיחה, ורוב הערב היא נשארת ברקע.
באירוע השקה, המוזיקה הופכת לעיתים לחלק מהמסר. יש חברות שבוחרות שיר מסוים לרגע החשיפה של המוצר, או מבקשות סגנון שמתאים לאופי המותג. במקרה כזה, התקליטן צריך לקבל הסבר על המותג ועל הרגע עצמו, ולתאם עם צוות התאורה וההקרנה. השקה שבה המסך נדלק, האורות משתנים והמוזיקה עולה באותה שנייה נראית מתוכננת, וכל עיכוב קטן בין שלושת הרכיבים מורגש מאוד.
יש גם ימי גיבוש וימי כיף, שבהם הפעילות מתקיימת לעיתים בחוץ ובשעות היום. התקליטן מלווה את הפעילויות, מכריז על תחנות ולפעמים משתלב במשחקים. סוג כזה של עבודה דורש ציוד שמתאים לשטח פתוח, יכולת לעבוד עם מנחה או מפעיל, והיכרות עם מוזיקה שמתאימה לשעות היום ולא רק לרחבה של אחרי חצות. כדאי לבדוק שהתקליטן שבוחרים עבד בעבר באירועים מהסוג הזה.
גם אירועי חגים בארגון, כמו הרמת כוסית לפני ראש השנה או מסיבת חנוכה לעובדים ולמשפחותיהם, דורשים התאמה משלהם. כשמגיעים ילדים, צריך לחשוב על עוצמת השמע, על מוזיקה שמתאימה להם ועל שעת סיום מוקדמת יותר. כשהאירוע קצר, למשל שעה וחצי בלובי של המשרד, ייתכן שאין צורך ברחבה בכלל, ומספיקה מערכת קטנה עם מוזיקה מתאימה ומיקרופון לדברי ברכה. שווה לבחון את היקף השירות לפי האירוע, ולא להזמין מראש חבילה שגדולה מהצורך.
דיגיי לאירועים עסקיים - מה צריך להופיע בהסכם?
הסכם מסודר חשוב באירוע חברה גם בגלל תהליכי האישור הפנימיים. מחלקת הכספים רוצה לדעת בדיוק על מה היא משלמת, ומנהלת משאבי האנוש רוצה לדעת מה קורה אם האירוע נדחה. לכן ההצעה צריכה לפרט את שעות הפעילות, את הציוד הכלול, את שעת ההגעה להקמה ואת התנאים להארכה. כשמזמינים דיגיי לאירועים דרך ספק שמעסיק כמה תקליטנים, כדאי לוודא שבהסכם מופיע מי בדיוק יגיע.
נושא שחשוב במיוחד בארגונים הוא התוכן של השירים. באירוע שבו משתתפים עובדים מרקעים שונים, שירים עם מילים בוטות או עם מסרים שעלולים לפגוע בקבוצה מסוימת יוצרים אי נוחות, ולפעמים גם תלונות. כדאי לבקש מהתקליטן להימנע מהם, ולסכם כיצד הוא מתמודד עם בקשות מהקהל שאינן מתאימות. גם כאן, הנחיה ברורה מראש עדיפה על תיקון באמצע הערב.
כדאי לברר גם את ההיערכות לתקלות. מה קורה אם המחשב קורס, אם כבל מתנתק או אם יש הפסקת חשמל באזור העמדה. תקליטן מקצועי מגיע עם ציוד חלופי ויודע לחזור לנגן תוך זמן קצר. באירוע שבו יושבים מנהלים בכירים ולקוחות חשובים, גם דקה של שקט לא מתוכנן מורגשת, ולכן שאלה כזו אינה מיותרת בשום שלב של ההתקשרות.
פרט נוסף שכדאי לסגור בהסכם הוא ההתנהלות מול המקום. יש אולמות ומתחמים שמחייבים לעבוד עם ספקי ההגברה שלהם, יש כאלה שמגבילים את עוצמת השמע או את שעת הסיום, ויש מקומות שבהם הפריקה והטעינה מתאפשרות רק בשעות מסוימות. מוטב שהתקליטן יקבל את פרטי איש הקשר במקום ויתאם איתו ישירות, וכך הארגון לא ייאלץ להעביר הודעות הלוך ושוב בין שני ספקים בשבוע שלפני האירוע.
הקהל באירוע עסקי מתחמם לאט, וזה בסדר
הטעות הנפוצה היא לצפות שהרחבה תתמלא מיד אחרי הארוחה, ולהיבהל כשזה לא קורה. באירועים ארגוניים השלב הזה לוקח זמן. לעיתים צוות אחד קם ראשון, ואחריו מצטרפים אחרים. לעיתים דווקא מנהל בכיר שעולה לרחבה משחרר את כולם. דיגיי לאירועים שמנגן מול קהל ארגוני צריך לזהות את הרגעים האלה ולהגיב להם, ולא להיצמד לתוכנית שנכתבה מראש.
כדאי לעזור לו לעשות את זה. אפשר לספר לו מראש אילו צוותים צפויים להיות פעילים יותר, אם יש שיר שמזוהה עם החברה או עם פרויקט מסוים, ואם יש עובדים ותיקים שפורשים וכדאי להזכיר אותם. פרטים כאלה הופכים את הערב לאישי יותר, ומחברים בין המוזיקה לבין האנשים שבאולם, במקום להשאיר אותה כרקע כללי שיכול היה להתנגן בכל אירוע.
מאסטר הפקות פועלת בתחום האירועים מאז 1996, ומלווה בין היתר אירועי חברות, אירועי עובדים, כנסים, השקות וימי גיבוש. לצד המוזיקה היא מספקת הגברה, תאורה, הקרנה, מסכי לד ובמות, כך שהמעבר בין החלק הרשמי לרחבה יכול להיות מתוכנן כתהליך אחד ולא כחיבור בין ספקים שונים שנפגשים לראשונה ביום האירוע.
אירוע חברה מוצלח נמדד בתחושה שהעובדים או הלקוחות לוקחים איתם הביתה. המוזיקה היא רק חלק ממנה, אבל חלק שקשה להתעלם ממנו כשהוא לא מתאים. כשבוחרים תקליטן שמבין את הקהל הארגוני, מתאמים איתו את החלק הרשמי ומגדירים מראש את הגבולות, הערב יכול לעבור בצורה טבעית מהשיחה הראשונה ליד הבר ועד השיר האחרון ברחבה.
